גבריאל בלחסן

לגבריאל נחשפתי לראשונה כשהאזנתי לראשונה ללהקת אלג'יר, בהמשך כשהייתי הולך להופעות שלהם לא יצא לי לראות אותו מופיע איתם אבל ידעתי שהוא חלק מהלהקה. לימים זה היה האלבום המופתי שלו "עתיד" שחיבר אותי אל המוזיקה שלו. זה האלבום שגרם לי (ועדיין גורם) להרגיש שיש כאן מישהו שיודע בדיוק מה אני מרגיש, ונותן לי את מה שאני מחפש.

מה המוזיקה שלו עושה לי?

הוא הגיע אלי בזמן הנכון. בשיא הנפילה. מצאתי מישהו שצורח את מה שרציתי לצרוח והתביישתי, ממנו למדתי שאני לא צריך לפחד לספר בסיפור שלי , שאני צריך ויכול לכתוב אותו. בלי להכיר אותו למדתי ממנו הרבה.

השיר קרב מוחות מול אלוהים נכתב כששמעתי את האלבום, מצד שני, באותה תקופה לא היה שבוע שלא הקשבתי לגבריאל.

מעטים האמנים שהשפיעו עלי כמוהו.

גם היום בימים טובים אני מקשיב לו, לפעמים אני מנסה להתחמק מזה, אך אני מוצא את עצמי מקשיב בהנאה, יש בו זעם וצער, אמת גדולה, הוא זמר מיוחד, הוכחה שמוזיקאים יכולים להשפיע על חייך גם מבחינה אישית וגם אחרי גיל שלושים.