אבודים

ים

ים

 

מדליקה סיגריה ועומדת במרכז

אני לא שומע מוזיקה אבל זז לאט

את לא אומרת מילה

רק מכוונת את התנועה

תאמרי לי, לאן אנחנו הולכים מכאן

 

סגרנו כבר את השערים

השארנו מאחורינו זיכרונות לא פתורים

אנחנו לא נהיה הילדים שיחזרו הביתה

גם לא נמצא ספות נוחות מדי בשבילנו

 

הפוסטרים ירדו מהקירות

תביטי עלינו, דומים ומתרחקים

ככה נראית הבדידות בשנת האפס

אני אוהב את מה שאת רוצה להרגיש

אוחז ונאחז , זה אף פעם לא מספיק

 

מדליקה סיגריה ועומדת במרכז

מכוונת את התנועה מכאן לשם משם לאן

אני עומד בצד ומתבונן

את יודעת לקחת יותר

יותר ממה שאפשר לתת

 

סגרנו כבר את השערים

השארנו מאחור זיכרונות לא פתורים

אנחנו לא הילדים שיחזרו הביתה

אנחנו לא נמצא ספה נוחה

כן, את עדיין עומדת במרכז

מכוונת את התנועה

מכאן לשם משם לאן

ואני בצד, מחכה לתגובה

 

 

זה שיר של ילדים אבודים

כל מה שהם רוצים זו תשומת לב וקצת רחמים

השיר נכתב באוגוסט 2013

 

Please follow and like us:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.