בלוג

 

שלום, זה עמוד הבלוג של האתר, כאן אני מפרסם מעת לעת פוסטים קצרים על שירים וכתיבה באופן כללי,ריצה, אומנות ועל החיים ביניהם. לפעמים זה יהיה משעשע, לפעמים מצחיק, לפעמים עצוב, אני אעשה הכל בשביל שזה תמיד יהיה מעניין.

בהמשך העמוד, מופיעות דוגמאות של פוסטים אשר פרסמתי בעבר, ולא עלו כאן. ככה תוכלו להיכנס לאווירה.

אני מקווה שתיהנו. אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולקרוא את כל הפוסטים ולהגיב עליהם.

 

 

________________________________________________________________________________________

כאן מוצגים שני פוסטים שפרסמתי באתר הישן שלי, זאת על מנת להמחיש לכם בקצרה על מה אני מדבר כשאני כותב פוסטים.

 

הנה מתקרבים לארבעים – 5.1.18

מי שקורא את שיריי, יכול לראות שיש לי איזה עניין עם הגיל. אולי זה טבעי, הרי הנה אני כבר נוגע בארבעים. פתאום אני מוצא את עצמי עם שערה לבנה בזקן, נרדם מול הטלוויזיה מוקדם, מתבונן לאחור ומעלה זיכרונות מלפני שלושים שנה, עכשיו אפשר לספור שלושים, זה קל.

השבוע היה לי יום הולדת, 39. זה לא יום הולדת שמח מסיבות שונות, בעיקר בגלל ציפיות של התממשו, תמיד זה ככה אני מניח. ציפייה שביום הכי שמח בשנה, הכל יהיה טוב, הכל יקרה, אבל שום דבר בעצם לא שונה, חוץ מברכות יום הולדת ופינוקים קטנים מהאישה. יש לנו מסורות אנחנו לא שוברים אותן.

התבוננתי אחורה, אני מודה, הייתי גאה במה שעשיתי עד היום, בסך הכל אני במקום טוב, זו היתה שנה טובה. מדי שנה אני עושה מין סיכום כאילו אני עיתון שמבקש לסכם לקוראיו מה התרחש בשנה שהסתיימה. השנה יכול לספור דברים טובים, היתה לשנה הזאת פוטנציאל להיות נוראית אבל היא דווקא היתה לא רעה בכלל. אני מתבונן מהצד ויודע, מתקרב לארבעים אבל אין לי מה לחשוש, זה לא שבר, לא משבר, בסך הכל גיל.

 

שיר הוא סיפור קצר 27.8.16

הרבה פעמים אני מנסה להסביר לעצמי מה זה בעצם שיר, אוסף של משפטים שלפעמים יש ביניהם קשר ולפעמים לא, מילים שמתחברות זו לזו במטרה לתת אחת לשנייה משמעות כמו ערכים למדדים.

שיר הוא סיפור קצר, אפשר לעצום עיניים ולראות אותו מתרחש באמת, אפשר לראות את הדמויות, להרגיש את האווירה, הוא באמת קיים, הוא באמת שם, אם רק היה אפשר כל שיר היה הופך לסרט, קליפ.  עכשיו רק צריך שיהיו מספיק שחקנים.