שמי לירון תמם, יליד 1979. נולדתי בחולון והתגוררתי שם עד גיל 34. בשנת 2013 עברתי להתגורר בכפר סבא עם זוגתי והכלבה שלנו. כעבור שנה נישאנו. בשנת 2021 הפכנו להורים.
איך הכל התחיל…
אני כותב שירים מגיל עשר. בתחילת הדרך כתבתי שירים מתוך שעמום בבית ספר. אלה היו שירים ללא כוונה וללא מוסר השכל. עם הזמן הצורך לכתוב השתלט עלי ומצאתי בכתיבה תשובה לחוסר היכולת שלי לדבר ולספר על עצמי לאנשים. הדף (טרום תקופת האינטרנט) שימש עבורי חבר ופסיכולוג שלא מדבר, לא שואל ולשמחתי גם לא מבקש שאשכב על הספה.
כשהבנתי שהדף לבדו לא מספיק התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית. אז גיליתי שבמהלך כל השנים דרשתי יותר מדי מהכתיבה. עם המסקנה הזאת, התחלתי ליהנות מהכתיבה.
במקביללתהליך הזה, התחלתי לפרסם שירים וסיפורים קצרים באינטרנט. בהתחלה באתרים כמו במה חדשה וליטרטורה. עם הזמן הוספתי עוד מספר אתרים לרשימה. להפתעתי מצאתי קהל קוראים נאמן ועם הזמן הציעו לי להצטרף לאתרי שירה. לעתים הצטרפתי בלי הזמנה. לא פעם יצרו איתי שם קשר, ביקשו להבין למה אני מתכוון, מה אני רוצה לומר ואיך אני עושה את זה.
בשנת 2003 עורך לא מוכר, פנה אלי בבקשה לפרסם שיר שלי בספר שהוא הוציא "לאורך השורות", אל תחפשו אותו, הספר לא נמכר בשום חנות. לשיר קוראים – סרט צרפתי.
בשנת 2010 עברתי משבר אישי. אחת הדרכים שלי להתמודד איתו היתה ללכת לסדנת כתיבה יוצרת של טל גורדון שנערכה בחולון. זו סדנה שאני ממליץ עליה לכל אחד ואחת שאוהבים כתיבה. למדתי שם איך כותבים נכון, בעיקר למה אני צריך לכתוב את עצמי ולא את הגיבורים שלי. אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא כאן סיפור קצר, אמיתי, על אותה תקופה, התחיל דיכאון נגמר
יש מספר אמנים שאני אוהב להאזין להם ומושפע מהטקסטים שלהם. עמיר לב, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן, ניק קייב, גבריאל בלחסן, אהוד בנאי, ברי סחרוף, דוד טסה ואחרים. בזכות הסדנה הפסקתי לנסות ולכתוב כמוהם, התחלתי לכתוב כמו עצמי. זה לא היה פשוט כמו שחושבים. מה שכן, בזמן הכתיבה אני מאזין למוזיקה שלהם בשביל לעבוד עם מוזיקה ברקע. מנסה לכתוב על פי הצלילים.
הדברים מתחילים לזוז
בשנת 2012 פנתה אלי הזמרת רונית שחר, סיפרה שקראה את שיריי באינטרנט ונהנתה מהם. היא הציעה שאשלח לה מספר שירים להלחנה. במשך מספר חודשים שלחתי לה עשרות שירים, עד שלבסוף בשנת 2017 יצא לאור השיר "כאן זה לא אמריקה" כעבור מספר שבועות, הוא פורסם במסגרת האלבום השישי שלה.
בעקבות העבודה עם רונית, חתמתי חוזה הוצאה לאור עם חברת עננה, והחלטתי להקים אתר שירים משלי בעזרתו אוכל לפרסם את שיריי, שירים חדשים ושירים ישנים וסיפורים שכתבתי במהלך השנים. כך יכול כל מי שרוצה להיחשף ליצירות שלי.
במאי-יוני 2015, פורסם שיר שכתבתי בשם "הידיים משחררות אותנו לחופשי" בספר שהוציאה גלי צבי-וייס מייסדת אתר "דרך המילים", לכבוד עשור להקמת האתר. שיר אחר שלי, הופיע בתערוכה "כותבים למגירה" בבית אריאלה, תל אביב.
מה עוד אני עושה בחיים
מלבד כתיבת שירים, אני עושה עוד כמה דברים בחיים. בהשכלתי, אני בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית וכן בגישור ופתרון סכסוכים. בנוסף סיימתי קורס פסיכולוגית ספורט וקורס מדריכי ריצות ארוכות.
לפרנסתי, אני עוסק בכתיבת תוכן לאתרי אינטרנט שונים. כאן אפשר לקרוא על שירותים מקצועיים לכתיבה שאני מספק.
אחד התחביבים העיקריים שלי היא ריצה למרחקים ארוכים. עד היום, השתתפתי בשלושה מרתונים (טבריה 2020,2017-2016), ובשורה ארוכה של מרוצים למרחקים שונים.בעבר כתבתי על חוויותיי כרץ לאתרי ריצה שונים. היום מסתפק לכתוב על כך מעת לעת בבלוג של האתר.
האהבות הגדולות שלי בחיים הן מוזיקה, סרטים וספרים. מקפיד למלא את היום שלי בכל אחד מהדברים האלה ונהנה מכל רגע.
אך מעל ומעבר לכל זה, אני אבא של יעלה בר המקסימה ונשוי לחגית, מדריכה שיקומית ואמנית בפני עצמה. יש לנו כלבה שאנחנו מגדלים באהבה, נהנים וצוחקים כל זמן שאפשר.
אז כן יקירתי, כנראה לא אגשים את החלום לחצות איתך את היבשת וייתכן שלא נדע איך ייראה סוף העולם, אבל את חייבת להודות, אנחנו מגשימים את החלומות שלנו, בדרכנו.
