קיץ של אהבה

אוספים דקות בתוך קופסא קטנה

מחכים שהסערה תחלוף

לפתוח הכול בבת אחת

לשים הכול על השולחן

 

את העצב אי אפשר לכסות בתכריכים

את השמחה צריך לאסוף אל פינות השולחן, לשפוך ליד

אולי עכשיו נוכל להירגע

קיץ של אהבה נגמר

 

איפה הם הימים, שבהם חשבנו שהכול יהיה שלם

גם אם לא יהיה לנו איפה להתחבא

ברקע יש מלחמות

ואצלנו, מה אצלנו שונה?

 

רק הפנים נעות לכיוונים שונים

לעזאזל

מה השתנה מאז?

עכשיו מנסים לצחוק

זה כמו כאב בצד

שלא מניח

 

אני בוחר לא לאבד שפיות

ולא לצאת החוצה ביום שהגשם מתחיל לרדת

זה קל יותר להביט במראות

שאין פנים שמביטות בחזרה

אנחנו כול הזמן בורחים

וכול בריחה

נראית כמו סיפור חסר סוף

 

מי פה הגיבור?

מניחים  הכול על השולחן

ורוח גדולה בפתח

לוקחים מחבט, ומעיפים הכול בבת אחת

מי צריך זיכרונות אם הכול לא שייך לשום דבר

מי צריך אהבה, אם היין מכתים את השולחן

 

אני מתוודה, ואחר כך מתקפל כמו השמיים

אין נצח, זו רק אמירה

הכול מתפוצץ במקום

אז בוחר שלא לראות את עצמי

 

הקירות השתפשפו

בצבעים שדוהים

אין לי מספיק מילים לתאר אותנו

ואותי לא רוצה לתאר יותר

 

הפנים שלי מחליפות צדדים

עכשיו הן בשמאל,

עכשיו זה לתמיד

על השולחן, כול הרגעים שלנו מיותרים

 

שיבוא שוב קיץ אהבה

נוכל לאסוף בחזרה את כול מה ששייך לנו

אולי נוכל לבנות מזה, קיר

אולי נזרוק את זה, זה הרי לא יוביל אותנו לשום מקום

רק דקות קצרות, שמחכות שהסערה תחלוף.

 

 

זה לא באמת היה קיץ של אהבה, אתם יודעים. השיר נכתב במרץ 2015

Please follow and like us: