רוח
עצים צבועים
עמדנו במרחק שלא יבחינו בנו
כמו עצים בנוף שמפחדים
אם הרוח תנשב מספיק חזק, היא תשבור את הענפים שלנו
ראינו את החבר'ה הצעירים מתאהבים זה בזו
לפעמים במילים ספורות
לא ידענו אם יש לנו מה להוסיף
יש לנו שיער שיבה ואנחנו לא יודעים מה לומר
לא שואלים את השאלות בשביל לקבל תשובות
לא יודעים מה לספר
ימים עוברים ואנחנו לא מצליחים להימלט
מכל הדברים החכמים שחשבנו שאנחנו צריכים להגיד
והם בעצם לא
ראינו את החבר'ה הצעירים מתאהבים
לפעמים מבט אחד מספיק בשבילם
אנחנו עוצרים לפני שאנחנו חוצים את הכביש, מביטים לצדדים
מתמזגים בנוף, לא מנסים להתחבר
יש לנו שיער שיבה, ואנחנו לא יודעים מה לומר
הרי כל הסיפורים דומים, כל הסיפורים קרובים
הקשבנו למוזיקה שהם ניגנו
היה נדמה לנו שזה קרוב, אבל הצלילים רחוקים
אנחנו לא יודעים עדיין, אם זה סוער בתוכנו האם אנחנו צריכים לפחד
חבר'ה צעירים מתאהבים
אנחנו עם שיער שיבה, לא יודעים מה לספר
זה כל כך קרוב עד שאנחנו מתרחקים
השיר מתאר שניים, מבוגרים, מתבוננים על חבר'ה צעירים שמתאהבים, ואין להם מה ללמד אותם.
הם בעצמם לא יודעים דבר.
