שיטפון

עיר מול ים

עיר מול ים

 

זוכרת איך הכל התחיל

זיקוקים קרעו את השמיים

חשבנו שמצאנו את אלוהים

סיגריות במאפרות, כוסות קפה במיטה

דרך המראות ראינו את עצמנו

כמו שלא נראינו במציאות מעולם

 

רשמתי מילים לזכור את הימים

את חייכת אלי חיוך שביר

אלף ואחד חלקים , שמרתי אותם לעצמי

לא ידענו לשתוק, לא הבנו את המרחקים

רק עמדנו קרוב

לא הבנו,

זה כל מה שאפשר

 

ואחרי שההתחלה נגמרה

גילינו, שמשכנו הכל לימים קצרים

ונשארנו חסרי כלום בשנה הארוכה

יותר מדי מילים, פחות מדי שתיקות

לא ידענו מה עוד להסביר

כל מה שיכולנו זה להמציא את עצמנו

אבל מעולם לא היינו חדשים

 

פתאום את בוכה, פתאום אני נעלם

מכיר את השמיים האלה

הם תמיד מגיעים אל סופם

גם בסרטים, צריך למצוא זמן

רק אצלנו הכל טפטף אל הקצוות

ומשם התחיל שיטפון

 

זוכרת איך הכל התחיל, זה רחוק עכשיו

בכבישים הישנים, לא מוצאים לאן לפנות

תיקחי את הדברים שלך, אקח את שלי

אולי נתחיל במקום שבו לא נבקש הסברים

 

עכשיו מול המראות, מוצאים את עצמנו בגודל הטבעי

האדמה הזו קשה, אי אפשר לקחת ממנה דבר

והאלוהים שמצאנו, תחפושת עלובה

 

 

גם שיטפון מתחיל בטפטוף קל, כל מה שאנחנו צריכים זה להתחדש

השיר נכתב ביולי 2013

Please follow and like us:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.