אותנו כבר לא יראו
פנים בשחור לבן
אותנו כבר לא יראו יותר במסיבות נוצצות
איש לא יצלם אותנו מקדימה ומאחור
לא יפרסמו את התמונות שלנו בשום מקום
זה כבר לא משנה
את רוצה ללכת
אבל תמיד נשארת
לי כבר אין כוח לחלום
עוד יום עובר, עד מחר נשכח
בבית קפה קטן
מתבוננים על אחרים
אחד שותה קפה, שנייה מדברת בפלאפון
אנחנו שוכחים מה היינו אתמול, מה אנחנו צריכים
כותב שיר ומשאיר לך במגירה
אחרי שאלך תקראי הכל
תדעי שלא הייתי סתם אחד
כבר עכשיו את מחייכת אלי, כאילו זה סוף העולם
אותנו לא יראו במסיבות נוצצות
לא יבקשו מאיתנו חתימות
לא יפתחו לנו את הדלתות
אני רק מאמין שיום אחד אנחנו עוד נבין
חלומות גדולים לא שורדים אף פעם
כותב שירים ושוכח אותם
אז בואי נישאר, מה יש לך לעשות
את רוצה ללכת, את רוצה לחזור
אין לי כוח למספרים שעולים בלי הפסקה
אלה כאבים ראשונים, אז נרדמתי ליד
מביט על המיטה את ישנה
עוד רגע אחד, אולי איבדנו את השאר בדרך
משהו בשגרה השתנה, אין טעם לחפש משהו אחר
השיר נכתב באפריל 2022
