אלים של הלילה
עיר בלילה
יושבים על ספסל, צופים אל העיר
אורות ניאונים מסנוורים אותנו כמו שהיינו ילדים
שנים אנחנו מסתובבים סביב אותם פתחים
מחכים שדלת תיפתח, שמישהו יצא אלינו
להגיש לנו קפה, לתת לנו פרחים
שברים של בקבוקים, קופסאות אוכל ישנות
כאן אין גיבורי על ואין כאן דמויות ששייכות לאגדות
שנים אנחנו מסתובבים ליד אותם חלונות
מחכים שמישהו יפתח, שיכנס קצת אור
אולי נדע לטפס אל תוך החדר, נמצא מיטה קטנה, נסתגר בתוכה
היינו פעם האלים של הלילה
היום אנחנו גרוטסקה נטולת חן בעולם של ממזרים
מול העיר העצובה, עוצרים ומתבוננים
כשבניינים גבוהים שוקעים מול אגם דמיוני
אף פעם לא יודעים מה חשוב, ללכת או לחזור
את מתאפרת מול מראה קטנה, מבליטה את הלחיים
ברחובות המרכזיים איש לא ידע לסמן אותך
נעצור מונית, ניסע אל הקצה השני
אם נבחר בצד הלא נכון, נראה רק בתים נעולים ומפעלים נטושים
אנחנו צריכים ללמוד היטב את השקרים
היינו פעם האלים של הלילה
ידענו לאן מובילה כל מנהרה
בתחילת כל בוקר, כיבינו את האור
היה נדמה לנו ששוב ניצחנו
בסוף, עצרנו רגע לפני התהום, מצאנו פתח אז נכנסנו
העיר הזאת רקובה, כמונו, פעם היינו אלים של הלילה והיום אנחנו גרוטסקות.
השיר נכתב באוגוסט 2016
