ארבעים ושמונה שעות
תנין מדמם
יש לי 48 שעות
סופר אותן בעגולות של עשרים דקות
אחר כך בשעות בודדות
ככל שחולף הזמן, אני מתקצר
את שוכבת במיטה
לא אומרת מילה
לא מבינה
איך זה מרגיש כשיש 48 שעות ואחר כך ריק
כותב אותן, כותב אותך
ואז מקנא בשתיקות שלך
יש בך רכות של מחשבה
מבקש לא לפספס אותה במקרה
לא אומר מילה
כן , המילים לוקחות זמן
מנסה לא להפריע, מבקש לא להתבזבז
זה בסך הכל יום ועוד יום אחד , 48 שעות זה כל מה שיש
סופר את השעות
כמו אצן שסופר מטרים אחרונים
קו הסיום נראה קרוב
אז איך זה שאני מאחר
שוכבת במיטה
לא מבינה איך זה מרגיש
כשיש 48 שעות
בינינו חולפת שעה, ואחר כך ריק
אם זה מרגיש כמו אסיר אולי זה בגלל שזו התחושה.
השיר נכתב באפריל 2014
Please follow and like us:
