ארוחה
כל הארוחה הקשבתי לשיחות סביב השולחן
זרים דיברו עברית, ישראלים בשפות שונות
את ישבת ביניהם כמו אחת מהם
ואני כל הזמן חשבתי, איפה אני נמצא, כאן או שם
למחשבות אין גבולות, והשטח לא נחשב
לא הצלחתי להשתלב מעבר למה שהכרתי
הלכתי מפינה לפינה, כתבתי מילים בלי שישימו לב
מדי פעם סיפרתי על עצמי ועלייך, ואז שתקתי
הכל מתפרק לרסיסים, סיפור חיים שלם
ובינתיים הקשבתי למוזיקה שניגנו
ישראלים בשפות זרות עם דרכון בכיס
פתאום הכל נפל, נזכרתי בסיפורים
תמונות ליד השולחן, ספרים מלאים אבק וסיפורי גבורה
איך במכה אחת, החוט נקרע, הבובות נפלו
חזרנו אל הצד השני
עם ניצחונות לרגע, תבוסות עמוקות
את בטח היית אומרת, אלה החיים פה
והעצב כמו מילים קסם , מופיע בלי שליטה
נשארתי לבד בצד השני של השולחן
אנשים נראו שמחים, רק אני חישבתי את הזמן
מאז סבי וסבתי , דרך הוריי ואלי בחזרה לחיים
סיפורים קצרים מחליפים עכשיו את סיפורים אחרים
דיברנו על הילדות כאילו זה אמיתי
ניסיתי לא לדרוך על זכוכיות, שהדם לא יטפטף ויעיק
כל הארוחה שתקתי, הבטתי מהצד
אנשים סיפרו איך זה התחיל, כל השאר מיותר
זרים דיברו עברית, ישראלים בשפות זרות
סיפורים קצרים ואחרים התערבבו לא במקרה
ארוחת ראש השנה עם ישראלים בעיר זרה, הבטתי אליהם וחשבתי איזה מרחק עברנו מהזמן שהסבים והסבות שלנו חלמו על ארוחת ראש השנה בארץ ישראל לבין הימים שהילדים שלהם מרגישים שהמדינה ויתרה עליהם ועזבו אותה.
השיר נכתב באוקטובר 2014