את אינך
עין
הולך לישון איתך כל לילה
ומתעורר בבוקר לבד
אין סימנים לנוכחותך
גם בלילה, לא שמעתי את קול נשימתך
רק הנחתי שאת שם
לעיתים זה מספיק
כדי להרגיש טוב
אני מאמין בטוב וברע
אבל כל בוקר
זה מכה אותי
מתעורר ורוצה לחלום שוב
אז הולך לישון איתך ואת כל כך טובה
לעיתים מדמיין אותנו
עוזבים את החדר באמצע הלילה
נכנסים לרכב ונוסעים
לאורך השדרה של ילדותנו
כאן ילדותי מתחילה ומשם ילדותך
באמצע אנחנו עומדים
כמו שניים שלא הפסידו מעולם דבר
אבל בבוקר, את אינך ואנחנו לא מתראים יותר
אני עם קפה, סיגריה ועיתון
יודע שלא שומע את קולך
לא רואה את מבטך מצליף בי
אולי אחפש אותך בכל פינה
כאן בתחנה
וכאן מול חלון הראווה של חנות הבגדים הישנה
תמיד אני אחרייך
בעיר שמתפרסת עד שנדמה, שמעולם לא נגיע אל סופה
הנה אני כאן,
מחכה לך
כל לילה הולך לישון איתך
וכל בוקר את אינך
במשך היום
הכל מתערבב, מתערפל
האם את עוד כאן
או שכבר מזמן אינך
לקחת את הדברים שלך והשארת אותי
זרוק כמו שיר ישן שמחפש מאזין
ולפעמים, כשאני נרדם איתך בלילות
מדמיין אותנו צועדים בשקט
מסתכלים על חיינו, מחליפים פנים, מחליפים צורה
אנחנו לא נלחמים בזה
בבוקר אני מגלה
שנשארתי לבד, צועד את הצעדה שלי
ואת אינך כאן
כל הזמן דמיינתי אותך ולא היית כאן.
השיר נכתב ביוני 2017.
