את לא קוראת את השירים שלי
פנס ועיתון
את לא קוראת את השירים שלי יותר
לא יודעת מה הם אומרים
על האש מתחממת הפסטה שאת אוהבת
בחוץ קור כלבים
עוד מעט תחזרי מהעבודה
אנחנו נשב ונדבר על החיים
אני לא זוכר איך התחלנו
לא זוכר מה רציתי לומר בפעם הראשונה
את לא קוראת את השירים שלי יותר
לא יודעת על מה הם מדברים
הכנתי לך פסטה תשבי , תאכלי
אחר כך תספרי לי מה אמרו הילדים
אין יותר סיגריות, לא שותה יותר
רץ כל יום עשר קילומטר
אחר כך יושב לכתוב לך שירים
את לא קוראת אותם יותר
אני זוכר ימים טובים
נסיעות ארוכות, תחנות קצרות
אבל אלו ימים אחרים
יכולתי להירדם מאוחר ואת, לא היית שם בכלל
את לא קוראת את השירים שלי יותר
אין לך מושג על מה אני מדבר
אחרי הפסטה, תדברי עם ההורים
ותספרי לי איך זה מרגיש
מביט על המסך , מילים והרהורים
אהבתי אותנו כשהיינו מחולקים
עכשיו אנחנו יותר מדי שלמים
את חוזרת מהעבודה ומספרת, אני יושב ומקשיב
את לא קוראת את השירים שלי יותר
אני כותב, אבל אין לי מושג מה להגיד
ואולי אחרי שתקראי את השיר הזה תוכיחי שהוא לא נכון ואולי נהיה שלמים.
השיר נכתב בדצמבר 2013
