אישה בתחנה

אישה בתחנה

 

באתי את כל הדרך אלייך

ואת נמלטת אל תוך השיחים

לא יכולתי לספר לך

אגדות בלי סוף

 

לא ידעתי

כיצד לפתור בשבילך

את הסבכים

מביט בחשכה, יורדת על העיר

 

את כל הדרך באתי עד אלייך

עכשיו, זה תורי לקום ולעזוב

שומע את היריות ברקע

ואת קולות הצופרים

 

ואת עמדת שם מביטה בי, רועדת

היתה בזיעה שלך

יופי שלא הכרתי

תעצרי הכל, אני רוצה לרדת

 

רוצה להיעלם

מהטירוף שנאחז בי

עוצר בשולי הכביש ונותן לתנועה, להימשך

לא מסוגל לשמוע יותר סיפורי גבורה, סיפורי ילדים

 

הם מתערבבים בתוכנו

כמו חלום ומציאות

אז אני מוריד את החולצה

מרטיב את הפנים

 

באתי את כל הדרך אלייך

ואת עזבת עוד קודם

השארת בחדר

תקליטים ישנים ומכתבים שלא הכרתי

 

עמדתי שם, כמו ילד מפוחד

שמגלה את העובדות

ידעתי שאני צריך לברוח

לא היתה לי תוכנית, לא היתה לי מפה

 

תעצרי הכל

אני רוצה לרדת

רוצה להעלים

את השיגעון שבתוכי

 

ברקע שומע את קולות הסירנות

רואה את הפנסים נדלקים

את היית יפה, זה לא אבד לך לרגע

את היית האמת, לא יכולתי לשכוח

 

באתי את כל הדרך עד אלייך

עכשיו אני לוקח בחזרה

את הסימנים המסגירים

אז מביט בך מרחוק

 

 

באתי את כל הדרך, זה לא קל, תביני גם אותי.

השיר נכתב ביולי 2017.

Please follow and like us: