בזמן שהסתגרנו בחדר
ספרים במדפים
בזמן שהסתגרנו בחדר
ראינו אנשים
כותבים שמות
מחברים להם פנים
העבר התחדש עם העתיד שהתיישן
רק שנינו לא הבנו
איך כולם נוהרים אל אותו זמן
כמו סוסים שדוהרים
בזמן שהים נכבה
ולא היה לנו לאן לברוח
הסתגרנו בחדר
מחשש למגע, מחשש למבט
כמו שניים שיודעים איך זה נרקם מעצמו
לתשוקה לא ברורה, מילים עייפות
בזמן שאחרים אהבו לספר על עצמם
לחבר את ימיהם הנוכחיים עם זמנם שחלף, זמנם שעבר
לא הצלחנו להבין את המתח שנבנה
אל נקודת השיא, אל נקודת ההתחלה
בזמן שהסתגרנו בחדר
הכל כנראה שינה צורה
חיפשנו עבר גדול בתוכנו
כל מה שמצאנו
הוא ערמה של שירים דהויים ותמונות של שניים שביקשו
לא להציג פנים, לא לספר לאן משוטטות ידיהם ואחרים המציאו להם עבר
בעולם של כלום, זה ברור מאליו
הנה הם מוסיפים תמונה להווה שאיננו
העתיד נקרע, משתחרר מהשיירה
ראינו קרקס חולף
והנה אנחנו
לא יודעים מתי לצחוק
ולא מבקשים הסברים בגוף הסרט
בזמן שהסתגרנו בחדר
הקרקס כבש את העיירה
ההווה נמחק בפתאומיות
לא הכרנו את הפנים, לא שמענו את הדלת נטרקת
למדנו מרגעים שחלפו
שימינו חלפו
אבל לא פחדנו מספיק
בשביל ללמוד איך מחברים עבר חדש עם עתיד ישן
הנה אנחנו סגורים בחדר
באותה נקודה, כמו אז, כמו לפני תחילת הסרט
הבטנו בהם ולא ידענו על מי לרחם
על התמונות שחוברו לשמות או על מי שעמד שם וחייך
נע בין עבר לעתיד, בין ההווה אלינו.
השיר נכתב במרץ 2017.
