בין צפירה לאזעקה
מקלט
מהאדמה לא צומח דבר
הגשם הפסיק בבת אחת
גם השמש דעכה ונעלמה
נותרנו אנחנו
בחלל ריק
מצפירה לאזעקה
מחפשים את המפתח למקלט
אם היו כאן סימנים של אהבה
בא הדם ושינה את התצורות
מצפירה לאזעקה
מחפשים את המפתח למקלט
נותרנו רק אנחנו מול הגדר
תוהים אם נותרו כאן חיים
במקום דמיוני, הכל אפשרי
בינתיים שמות ופנים
הכל הולך, נעלם לתמיד
לא נותרו כאן יותר אנשים
מצפירה לאזעקה
מחפשים את המפתח למקלט
לא יודעים אם לרדת או לעלות בחזרה
בחדר המדרגות, אף פעם אין מקום
אם היו כאן סימנים של אהבה
בא הדם, שינה את התצורות
נותרנו אנחנו מול הדלת
תוהים אם לדפוק או לחכות
מי בצד השני, מחכה לבשורה
מי נוסע ולא מתגעגע, מי נוסע בלי לארוז דבר
האדמה לא מצמיחה דבר, השמיים לא מורידים גשם
בין צפירה לאזעקה, דלת המקלט נשארת פתוחה
על המצב, עלינו, על העתיד. כל הקיום שלנו הוא בין צפירה ביום זיכרון לאזעקות מלחמה.
השיר נכתב במאי 2024
