בתוך השקט האינסופי
צילום של חרק מקרוב
בתוך השקט האינסופי
אפשר פתאום לשמוע קולות
גלגלי מכונית, רחש גלים
ילדים בונים ארמונות בחול
ובחשכה המוחלטת
פתאום מצאנו את עצמנו
מתהלכים על השביל
בדרך אל הגן
לא היו שם שומרים
לא שלטים נוצצים
לא דוכן שמוכרים שם כרטיסים
רק שער שמחכה להיפתח
מה את ראית שחלפנו על פניו
מה הרגשת שהמציאות שינתה צבעים
ניסיתי להוציא מהעיניים שלך מילים
הרי ציורים לא היו הצד החזק שלי
ובעיוורון מוחלט
צעדנו כאילמים
בלי סיבה להסביר
בלי ודאות להוכיח
לא מדענים שמבקשים את הניסוי
לא מאמינים שמחפשים את הנס
מדי פעם עוצרים, מביטים לאחור
האם יש עוד לאן לחזור
הידיים אחזו זו בזו
חשבנו שהרגליים מובילות
אך זה היה הראש
היה זה הלב, או מה שנשאר ממנו
ובגן לא היה אף אחד
שיעצור אותנו
לא תפוחים רעילים, לא אימפריות של רשע
איש לא יכול היה לנו
וגם כשעצרנו, ידענו למה
וכשהמשכנו, ידעו לאן
בשקט האינסופי, בעיוורון המוחלט
ידענו שמצאנו את מקומנו בעולם
זה הגן שלנו
ואין לנו לאן לחזור
על רגעים קטנים של שלווה, אופטימיות זהירה, בתוך השקט האינסופי שלנו. השיר נכתב בינואר 2014
