היא לא עוברת שם יותר
ארוחת ערב
רחובות מלאים מתרוקנים, אנשים נכנסים ויוצאים
נוהג בזהירות, ליד התיכון הישן
היא לא עוברת שם יותר
התחנה ריקה, רק שתי בנות עומדות ליד הגדר
אני מדמיין אותנו רוקדים
לרגעים אנחנו זזים
כבר עשרים שנה כותב את הסיפור
אבל היא לא עוברת שם יותר
מדי פעם אני מחפש, בודק מסביב
אולי היא תפתיע ותגיח מתוך הערפל
השתיקה הזאת מספרת משהו על עצמנו
משהו שאי אפשר להסביר
התיכון הישן, הסיפורים הרעים
לא מחבר יותר קווים
חיפשתי את הזרות, חיפשתי את המוזרות
היום אני תקוע מול המראה באותה תנוחה
אי אפשר לתכנן את המקרה
אי אפשר לתכנן ילדות
מסתכל עליה מתוך געגוע מוכר
שום דבר כאן לא נדוש מדי
עובר ליד התיכון הישן
היא לא חוצה את הכביש
אנחנו לא נפגשים בתחנה
רק שתי בנות עומדות שם לבדן
אי אפשר לתכנן את המקרה
אי אפשר לגשת לדברים כמו מעצמם
עשרים שנה אותו סיפור
המשכתי, והיא נשארה ברקע, מסביב
חזרתי אל העיר, עברתי לא הרחק מהתיכון הישן, בתחנה ישבו רק שתי בנות, נזכרתי איך פעם היינו יושבים ומחכים שאוטובוס ייקח אותנו למקום אחר.
השיר נכתב במרץ 2017.
