המעיל האדום
אישה באדום
עוד מעט תשימי על עצמך את המעיל האדום
תעמדי מול המראה ותסדרי את השיער
אני אביט בך מהצד
אנסה להרשים אותך , אצחיק ואז אפסיק
תחבקי אותי לאט ואז תצאי מהדירה
אני אזכר איך באת אלי
כל הערב חיכיתי לך
וכשהגעת, לא יכולתי לומר דבר
כל בוקר אנחנו מתעוררים
מפחדים, ליפול מהעגלה
ובלילה מדמיינים את עצמנו חזקים
אבל בסוף זה מתעורר בינינו
מלווה אותך במבט
לא מחפש יותר מילים
את הולכת לעבוד
ואני נשאר בבית עם הכלים
אין סיגריות יותר במאפרה
ואין לי כוח לשתות
יוצא לסיבוב עם הכלבה , חוזר
והמעיל האדום עדיין לא כאן
זוכר איך באת אלי
חיכיתי לך כל הערב
רציתי לראות את המבט הזה
אני אוהב לשמוע אותך צוחקת
בחוץ הסערה שככה
אני מחפש תוכנית לראות
כל הכתבות אותו דבר
אין לי יותר שירים לכתוב
רק את בראש שלי עכשיו
איפה את מסתובבת עם המעיל האדום
מדי פעם מתקשרת , לעיתים לא עונה
ואני נזכר איך חיכיתי לך כל הערב
שירים של אחרים עושים לי טוב
מרגיש פתאום מבוגר,
כשאני חוזר אל זיכרונות ילדות , גיבורים וחותמות בדרכון
אבל אז מחכה לך, מרגיש אבוד
נכנסת בדלת, עם המעיל האדום
מחייכת אלי, הכל נאבד
אני לא מנסה להרשים אותך
אני לא צריך את זה עכשיו
לכל אחד יש את המעיל הזה שסוחב איתו מטענים אחרים.
השיר נכתב בדצמבר 2013
