המשפט הראשון
כתובת על הקיר
אנחנו יודעים איך שירים מתחילים
לעולם לא נדע איך הם נגמרים
המשפטים הראשונים תמיד נשמעים כמו הברקות שלא יכולנו בלעדיהן
ואז אנחנו מוציאים את עצמנו מסתבכים
אך מה נותר לנו מלבד מילים?
זה לא פשוט ללכת רחוק מבלי לדעת את הדרך
זה לא פשוט לראות איך המציאות נראית
מבלי לאחוז מראה ביד
עכשיו את יכולה להבין
איך זה מרגיש לכתוב שיר, בלי להבין לאן מובילים המשפטים
אולי נעמוד בקצה של הבית
נצעק בקול עד שההד יחזור אלינו
נעמוד בקצה של הזמן
ונחכה שהמחוגים ינועו אבל לאט
כך נוכל לשמור לעצמנו כל שנייה
זה כואב בוורידים, כואב בעיניים
אנחנו יודעים את ההתחלה ושם אנחנו נעצרים
אם את חושבת שזה אומר משהו על החיים, אל תדברי בכלל
אני לא צריך עכשיו הסברים על חלומות ופירושים על ילדות
יש לנו מספיק סכינים וכתמים של דם על הפנים
אנחנו יודעים איך השיר הזה מתחיל
בדרך כלל יש הברקה כבר בשורה הראשונה
אנחנו מצליחים להתקדם עד השורה השלישית
משם אנחנו צולעים בצעדים קטנים
אני יודע שאנחנו יכולים לנסות ולהתמיד, בשביל מה לנסות?
לא, אל תגידי לי שזו מטאפורה לזוגיות
זה גם לא אומר שום דבר על הקיום
אנחנו כותבים את המשפט הראשון
כמו מהמרים ששמים הכל על השולחן
זה הסיבוב השני או השלישי, שזורק אותנו לכל הרוחות
בשירים רבים המשפט הראשון קובע, נשמע כל כך טוב, כל כך יפה וזה השיר מסתבך
