העולם נע, אנחנו עומדים
סירה בים
טרקנו את הדלת ויצאנו
על הקיר נותרו שתי תמונות שלא יכולנו להוריד
סיפרת שאת חולמת על פריז
ניסיתי להיזכר איך קראו לבית הקפה בכיכר
אם היינו יודעים, אולי היינו חוזרים
כל הלילה הסתובבנו ברחובות
קיווינו להיות ילדים עוד פעם אחת
ואז להזדקן במהירות
עד שלא נוכל להבחין בכאבים
ככה לא מפספסים את הזיכרונות
עמדנו באמצע הכיכר
התבוננו במכוניות נעות במהירות
דמיינו, כל העולם מסתובב ורק אנחנו עומדים
צלקות שלא ידעו להגליד פצעו אותנו שוב ושוב
התמונות נשארו תלויות על הקירות
עוד מעט ירד כאן גשם
אנחנו מתכסים במעילים
דמיינו שזה הגבול האחרון
הרי אם ניפול, לא יהיה מי שיתפוס אותנו
ובינתיים, מה אנחנו מפסידים?
סיפרת שאת חולמת על פריז
שייט בנהר, בית קפה בגן, שירים של משוררים
ניסיתי לדמיין אותנו חיים שם
עומדים באמצע כיכר וחושבים
כל העולם נע, רק אנחנו עומדים
אם היינו יודעים, לא היינו חוזרים לעולם
עכשיו מול הים
שום סירה לא מתקרבת אל קו החוף
את לא מחבקת אותי חזק
אולי זה כתוב ואנחנו לא רואים
איך העולם נראה מהעיניים שלנו, מזיכרון למשהו שלא באמת קרה.
השיר נכתב בינואר 2021
