זה מתחיל איפה שזה נגמר
חצים
מהחלון אני יכול לראות אורות נוצצים
מעברים אינסופיים, ומפלטים תת קרקעיים
מהחלון אני יכול לראות את האופק
ומגדלי ענק עומדים חזקים מול התופת
מהמקום בו אני עומד, שום דבר לא יציב בעצם
מאותה נקודה בה הכל התחיל, הכל גם יסתיים
מסדרונות ארוכים ודלת נטרקת
בין החדרים כבר מוטלות שאריות של יום המחר
מהחלון אי אפשר לראות את נקודת הסיום
באותה שעה, באותו יום, זה תמיד אותו דבר
הכבישים מתארכים, זו התנועה שנעצרת
מהחלון אני יכול לראות את עצמי נעלם
במקום בו אני עומד, יש לי כבר חדר
מיטה מסודרת עם ארונית ובגדים
השעון מתקתק בלי הפסקה
והשעות מתחלפות במנות קבועות ישר אל תוך הפה
הידיים מגרדות, הפצע על הפנים לא נמחק
דברים חדשים מחליפים דברים ישנים
אני עומד ולא מצליח לגעת
מחטים במקום ידיים
כאן, בסוף זה מתחיל איפה שזה נגמר
עוד נקודת ציון נוצצת, תהבהב עד השכחה
מהחלון אפשר לראות את הזריחה
ובפנים, אין זמן, אין תנועה, הכל אותו דבר
בפברואר, כל שנה, אני מתאשפז, זה מתחיל איפה שזה נגמר, חלון בקומה הגבוהה, ומסדרון ארוך.
השיר נכתב בפברואר 2018.
