זיפים לבנים
איש זקן יושב על ספסל
זיפים לבנים בזקן , יד מחוספסת למגע
את נוגעת בי ברוך
הקושי יגיע בהמשך
כשנצטרך לעמוד מול המראה ולהיכנס פנימה
לא, לא השלנו מעצמנו חלומות ישנים
הם דועכים בבדידותם
בינתיים נוסעים הלוך וחזור
בין זיכרונות להווה בדרכים מפותלות
זיפים לבנים בזקן, אני לא מפחד לעצום עיניים
את מי אנחנו מוכרים עכשיו , מה החזקנו בתוך עצמנו כל כך הרבה זמן
את מחפשת תשובות, אני לא יכול להסביר את זה בצורה אחרת
בלילה כשאנחנו הולכים לישון, אני נרדם ראשון ואז מוותר על חרטות ישנות
לפעמים, כשאני חושב עלייך, עוד באים לי שירים חדשים
אז יוצא לסיבוב, להרגיש את האדרנלין
וכשאני חוזר, זה תמיד באותה שעה, דרך אותה דלת
עם זיפים לבנים בזקן, לא נלחם במבט שלך יותר
לא, לא השלנו מעצמנו פחדים ישנים
רק למדנו עם הזמן
אנחנו יותר חזקים ואולי אין לנו איך להילחם
הכותרת הרי מספרת תמיד סיפור אחר
את נוגעת בי ברוך, כשאת רוצה להרגיש קרוב
מדבר לעינייך, כשאני לא יכול לשמור את זה בפנים
בינתיים זיפים לבנים בזקן, ויד מחוספסת למגע
לא ויתרנו על חלומות, עכשיו אנחנו רק מביטים עליהם ממרחק מוגן
זה שיר על זיקנה שקופצת לבקר, משאירה זיפים לבנים וחלומות דועכים, רק השירים עדיין נכתבים.
השיר נכתב במאי 2016
