זיקוק
תמונות מעיתונים ישנים
תספרי לי מותק
מה את חושבת
כשאל המוניות עולות הנשים עם השסע בשמלה
ואת נשארת על המדרכה, מביטה בחלון הראווה
מנסה להיעלם, להסתדר בחשכה גמורה
תספרי לי מותק, מה את חושבת
כשאורות הניאון מסנוורים את הכתמים בעיניים
הקוסם הלך לישון
הוא השאיר את השפן מחוץ לדלת
אל תחכי לי שאחזור
גם אצלי האכזבות מטפטפות
לא מאמין בקסמים או אשליות
הם רימו אותנו יותר מדי פעמים
אני יודע, מה את חושבת
על גברים עם ארנקים המתפוצצים בכיס האחורי
אצלנו אין שום ספירה
המפתחות לא תמיד פותחוים את הדלת הנכונה
תספרי לי מותק איך זה לראות
את הזמן מתגבר ומתעצם עד שאי אפשר לא לחשוב שהוא לא זיקוק בנשמה
את לקחת פעם את כל הדברים שלך ונסעת רחוק מכאן
לא יכולתי לעקוב
הבדידות שהרגשת בין לבין, היתה טעונה בריח מלחמה וטראומה
חיכיתי לך בצד השני
בצד השני של האשליה התמידית
מותק תספרי לי איך זה מרגיש
לראות את המונית נוסעת
ואותך חוזרת אל דירה ריקה, מתפרקת לאט
מול מראה ומספרי טלפונים חסרים
אני אוכל לבוא כשתרצי , נעשה טעות גמורה
לא נוכל לספר לאף אחד, אבל תמיד נזכור
מותק תספרי לי, גם אצלי השמות מתערבבים בכלום
מדמיין עיר גדולה ואותך מביטה על מונית, ואיך הן נכנסות אליה, את חוזרת לבד הביתה.
השיר נכתב בדצמבר 2014
