זעם וצער
איש במשקפי שמש
יש רצח כאן בחוץ
בין הכבישים החשוכים לשכונות המגודרות
בגדר של תיל דוקרני
יש כאן רצח
כולנו בורחים ממשהו, מחפשים גאולה
מחפשים ממי להתחבא, ממה להתייסר
מבקשים להוציא את הילדות שלנו למשחק חוזר
לחזור בשביל כל מה שיש לנו , אולי נצליח להסתדר
יש כאן רצח בחוץ
ואנחנו חוזרים אל העבר , בשביל להצדיק טעויות שנעשה בעתיד
מול מסכים, שלטי חוצות זוהרים
אף פעם לא הבנו את הפרטים הקטנים של הכותרות
סדקים מובילים אותנו לאורך השביל
זה נגמר, הזהב מת , אפשר לדפוק את המסמר האחרון
מגיעים אל השברים בכבישים ללא מוצא
יש כאן רצח, זה לא יכול להיות אחרת
מה נעשה מול מבוך הצללים, מול הזרם הזה
גם המשוררים שלנו נרצחו
כל אחד בורח מזעם וצער
חוזרים אל העבר בשביל להצדיק את העצבות שנרגיש בעתיד
אישה תלויה על הגדר, היא לא פסל של שום דבר
זמן במעקב, פנים נצרבות, אי אפשר לגעת
יש כאן רצח של דמות אב או דמות אם
עוד מעט נחזור וננקה את הדם
זה לא רצח מוגדר אבל הוא מתרחש כאן כל הזמן.
השיר נכתב בדצמבר 2014
