זריחה של יום רגיל
אופק
מהמקום בו עמדנו
יכולנו לראות אורות נוצצים בערפל
זריחה של יום רגיל מציפה את הסביבה,
נוגעת בנו בלי להרגיש
התחלנו ללכת וכשרצינו לברוח, התחלנו לרוץ
חיבקת אותי כשיכולת, ואני צחקתי בלי הסבר
כל המילים שאמרנו נתקעו בנו בדרך חזרה
זה תמיד משאיר סימן
בתחנה, ראינו פועלים מצטופפים
מגנים על עצמם מפני הקור, מפני חלומות שלא מתגשמים
אל תספרי לעצמך סיפורים, אל תספרי שיש לך חיים דומים
כשאת תחזרי הביתה, עלייך לא יישארו סימנים
כל יום זה מרגיש אחרת
נשבר בקלות
כל היום עמוק בפנים
אנחנו מנסים לחוש התרגשות
הזריחה מציפה אותנו
אורות בערפל
אי אפשר שלא להסתקרן
זה דוקר, זה נוגע, אבל בסוף נתרסק
את הבטת על הפועלים ושאלת
אם יש להם לאן לחזור
סיפרתי לך טרמפים ומחסומים
התכסינו שלא נקפא
אל תספרי לעצמך שיש לך חיים דומים
המכונה תמשיך לעבוד
השמש תאיר פינות חשוכות
אנחנו לא עומדים במקום, לא נעים לאחור
עצב ושתיקה מתחלפים זה בזה
אם לא ניפגע אך נדע כמה זה כואב להתפתל
שמעתי אותך צוחקת, חשבתי שאת שמחה
מהמקום בו עמדנו, זה הכי קרוב למה שאפשר
זריחה של יום רגיל, מדמיין טיול שלנו ברחוב, דברים שאנחנו רואים, חווים, סתם כך ביום רגיל.
השיר נכתב בינואר 2018.
