זרים מכרים
זיקנה
השארתי את התמונות הישנות מאחוריי
גם את המילים שכתבתי, שכחתי כבר
לא עוצם יותר את עייניי
מביט בך דרך חלונות ראווה דמיוניים
כבר לא מביטים בעיניים
כבר לא נוגעים במרחק
זרים מוכרים, מכרים זרים
ושוב אנחנו עומדים באמצע החדר
השארתי מאחוריי שולחן הפוך ורדיו דלוק
מישהו מנגן עכשיו שיר
לזכרם של זיכרונות
ובינתיים שקטים,
כבר לא מביטים בעיניים
כבר לא נוגעים במרחק
זרים מוכרים, מכרים זרים
ושוב אנחנו עומדים באמצע החדר
לא יכולנו להמציא את עצמנו אחרת
לא יכולנו לשוטט עם כוונה שונה
השארתי מאחוריי שירים ישנים
עכשיו מנסה להתחבר אל המילים
את עוטפת את עצמך במנגנוני הגנה
אני נשמר מפני תנועה חדה
לא להעיר אותך בכוונה
לא לשחק את המשחק בלי הפסקה
כבר לא מביטים בעיניים
כבר לא נוגעים במרחק
זרים מוכרים, מכרים זרים
ושוב אנחנו עומדים באמצע החדר
לא מבקש הנחיות
לא שואל שאלות
השארתי מאחוריי את החורבות
עכשיו הזמן הוא רק מספר
נעמוד בו ואז נמשיך במשחק
עם הזמן הופכים זרים, ונשאר לנו רק מה שהותרנו מאחור. זרים מוכרים, מכרים זרים.
השיר נכתב בדצמבר 2013
