חי ומת

שוב אני צולל, אני שוב שוקע

אל תוך חול טובעני, אני שוב נפלט

זה לא אני, זו הקרקע שעולה ויורד בתנועה חדה

מחפש חבל להיאחז בו

לעלות לאט עד שאגיע אל הקומה הראשונה

שם אוכל להניח את הראש ולהתרומם לאט

לא יכול לברוח מזה

תקתוק של שעון ומקל שמכה על התוף בלי הפסקה,

הכל מתרחש מעצמו, זה סרט רץ

שחיקה איטית של הגוף

הנפש בוערת

והנה מזחלת לה מועקה מבפנים החוצה, החוצה פנימה

שוב צולל

שוב שוקע

זמן בלי הפסקות, דרכים בלי נקודות עצירה

שוב אני קורע את מה שנשאר שלם

מתפורר ונשחק

הכל בחבילה אחת

מתפורר ונשחק, הכל מת עכשיו

אני יודע שזה חי ומת באותו מגע

אחת לכמה זמן מוצא את השחיקה.

השיר נכתב באפריל 2019

Please follow and like us: