לא חיכית שאבוא
פיקאסו
עובר מקרון לקרון
זה סרט אימה ללא במאי
מחפש אותך במושבים שליד החלון
אולי את יושבת במעברים
ואולי את בדרך אלי
נוסעת לעבודה , אולי לחופשה
משאירה אחרייך ערימה של ספרים
לא קראת אותם, את לא תקראי
ואני מקשיב בינתיים
לשיר היחידי שכתבתי עלייך
מהפיכות והפיכות מתרחשות רק במקומות רחוקים
כאן אנחנו נפרדים מאנשים אהובים
מחפשים גשם, טיפות קטנות
ירדו עלינו בלי הפסקה
ואני מקרון לקרון מושך, מושך בכוונה
מי יחליף אותם
מי ינחם אותנו
חושב עליהם, כשאני נוגע במושב וחושב עלייך
אולי את חולפת על פניי
אולי את יושבת בקצה השני , וחושבת עלינו
בין הקרונות בהליכה מהירה
שום דבר לא רודף אותי בינתיים
זכרתי אותך עם תיק ישן
משקפי שמש , חולצה סגולה
תספרי לי איך את זוכרת אותי עדיין
שונה מכל מה שזכרתי
שונה מכל מה שהכרתי
גם אני משתנה מקרון לקרון
אכזבה וכאב , צלקות ובדידות
בסוף הרי אגלה את פנייך צמודות לשמשה
את לא חיכית שאבוא אלייך
סיפור קבוע, אני הולך בין קרון לקרון ואת ממשיכה בדרכך. השיר נכתב בדצמבר 2013
