לבושה בלבן
איש עייף
האיש שזורק לחם לציפורים
יישב על אותו ספסל
כשאת תחלפי מולו לבושה בלבן
הציפורים יעפו הרחק מגגות הבניינים
אליהם לא ניכנס
גם אם הכיסים שלנו יהיו מלאים
ואת תעמדי מולי
אנסה לא ליפול
בידיים אחזיק פרחים או אותך
בואי לא נריב על מטרים ספורים
אם תרצי, נצא אל המרפסת
נראה איך העולם מתמוטט, רק השעון עומד יציב
סיפורים שנכתוב
ייגמרו באותה שורה
בחדר תישמע צרחה, כיסאות יתרסקו בבת אחת
והאיש שזורק לחם לציפורים
יחכה על הספסל
כשאת תחלפי מולו לבושה בלבן
ושנינו אף פעם לא רצינו להיות
הגיבורים שהתבקשנו להיות
התפאורה לא התאימה, הדיאלוגים לא השתלבו
נאחז ידיים, הגשם ירד
את תחלפי בלבן, הכלבים ינבחו
וברקע לא יהיו יותר שירים של אימה
פתאום את תעצרי מולי
עייפה ותשושה
גאווה לא מסורה
לא אצטרך לחפש יותר מקום
אעמוד בצד, הכי קרוב שאפשר
סוסים ידהרו הרחק מכאן
תחייכי אלי, לא תשאלי דבר
תניחי את היד, ותעטפי את פניי
הלבן של השמלה יישאר שלם
את תאמרי לי, בוא איתי
ושנינו נחלוף מול האיש שזורק לחם לציפורים
הוא יחשוב עלייך, כשיחשוב עלינו
לא חתונה, לא הבטחה, רק משהו אחר, לא כישלון.
השיר נכתב באוקטובר 2016
