לך אני כותב
מהרגע שאת קמה בבוקר
ועד הלילה שבא בלי סיבה
אני אוחז בידך הדמיונית
רוצה לחשוב שאת נאחזת בי בחוזקה
אך האמת היא, בלי ידך אין ידי תיגע בדבר
שנינו שוכבים במיטה
מול תקרה עייפה
לעיתים נדמה לי, שהיא צוחקת עלינו
ואני רוצה לחשוב שאת צוחקת בגללי
אך האמת היא, שבלי צחוקך, מה שווה ניסיוני
חלמתי אותנו, במסעות ארוכים
רוחות וסערות, שנינו מתגוננים במרפסת
בימי גשם, מתכנסים בספה
בימי שמש, רודפים אחרי חלומות בכבישים סואנים
אך המסע שלך, ארוך ומפותל ,ושלי, שלי הוא רק בך
ואחרי שעות עבודה, מעוסות לעייפה
כשגופנו נפגש שוב למגע
אני מביט בעינייך
רוצה לחשוב שאת מביטה בי גם כך
אך האמת היא, בלי מבטך, אין מבטי בדבר
והשירים שכתבתי, המילים שעוד אומר
הסיפורים שהמצאתי, והשקט הנורא
הטענות והסליחות, נחמות חסרות אונים
אני אוהב לומר , שלך אני כותב
אך האמת היא, בלעדייך, כתיבתי לא היתה לדבר
כל הקיום מתמקד בנקודה אחת, בך.
השיר נכתב ביוני 2016