למצוא את עצמי ברחוב
ספסל
תופסת לי את היד
אומרת תירגע, הכל יהיה בסדר, נדבר על זה
שני רופאים נכנסים ויוצאים
הם עובדים לפי הספרים ולא יודעים שום דבר
אני מפחד להיזרק, להיהרס
מדמיין את עצמי זרוק ברחוב
על ספסל קטן בשדרה
עם זרים שלא מכירים את שמי, את לא תעברי שם אף פעם
רק אתמול דיברנו, רק אתמול רקדנו בתשוקה
מילים יפות נכתבו על הקיר
עכשיו נשארנו עם שתיקות ומכות
התרופה עוברת דרך הצינורות , לא מצליח להיכנע
לי יש את שלי ולך את שלך
איך נחצה את הדרך עם כל המשקל הזה
אל חדר נטול זוהר
נחזור אל מי שמחכים לנו שם
כבר לא מעשן, רק עובר על פני מקום במהרה
אולי אצליח להשתחרר בלי שום פצע
את אומרת תירגע, נעבור את זה
רואה על הפנים שלך את העצב
זה לא מה שהיה כתוב לנו על הדלת
זה לא מה שניסינו להשיג
המחירים עלו, הכאבים חדים
רופא נכנס ומסביר, אני מניח את הפנים בתוך הידיים
מנסה להתחבא, מנסה להסתיר
את קולטת כל פרט
מפחד להיהרס, מפחד להיזרק
למצוא את עצמי ברחוב
אולי זה אני ואת, אולי זה הסיפור עם הרופאים, אולי זה משהו עם הרחוב.
השיר נכתב בפברואר 2017.
