לפגוש את עצמי
חייל
פגשתי את עצמי באמצע הדרך
לא היתה לי כוונה כזו, אך עצמי הפתיע אותי
אנשים יוצאים עם עצמם
אחרים ממלאים את עצמם בעצמם
אני, נאלצתי לפגוש את עצמי באמצע הדרך
משם כבר היתה לי בעיה להמשיך
העצמי משך אותי לכיון אחר
ניסיתי למשוך בחזרה
אבל בחוץ היה חשוך ולא ראיתי שום דבר
הוא לקח אותי ביד
והחזיק אותי חזק, העצמי שלי, לפעמים קצת משוגע
הלכנו קילומטרים בדרך לא סלולה
העצמי דיבר בלי הפסקה
אף פעם לא ידעתי שהוא מסוגל לדבר כל כך הרבה
עצמי הצביע על מקומות שהוא היה בהם
שכחתי בכלל שפעם גם אני הייתי שם
אחר כך הוא לקח אותי לשתות
הוא אוהב את זה נקי,
אני מודה, לא האמנתי שהוא עד כדי כך משוחרר
הוא אפילו שיחרר חיוך אחד בלי כוונה
העצמי שלי מפתיע אותי
שתקנו ודיברנו, העלנו זיכרונות
אני רציתי לשאול אותו, לאן אנחנו ממשיכים מכאן
אבל הוא השתתק ולא רציתי להפריע לו
המלצרית הגישה לנו חשבון,
עצמי קם לשירותים, אולי הוא נחמד, אבל העצמי שלי קצת תחמן
שילמתי את החשבון ויצאנו מהמקום
שאלתי לאן עכשיו, הוא ענה שהוא קצת עייף
אז לקחתי אותו בידיים, הפעם בדרכי שלי
פתאום הוא שאל, אתה חושב שגם אני אמצא את העצמי שלי
ואני חשבתי,
בסוף כל עצמי יושב לו אגו גדול
אם זה בתוך עצמו או מולך כשאתה לא מוכן לזה
משימה שהיתה לנו בסדנה של טל גורדון, לשחק עם המילים ולכתוב כאילו בלי כוונה. בסגנון מאיר אריאל.
אז ניסיתי, את המחווה למאיר, אפשר למצוא בסוף הטקסט
השיר נכתב ביוני 2013
