מגע
פסל של אדם עובד על עץ
ולרגע זה הרגיש כמו הכל נעלם
נשארה רק יד , נשאר רק מגע
לרגע שוטטנו לבד בעולם
והכל היה ונשאר
העולם של כולם מת מזמן
נשארנו עם העולם שלנו, לבד
אחרונים שעוד נוגעים במים
נוגעים במים אבל נשארים על החוף
עצמנו עיניים בשביל לראות
וכשפקחנו עמדנו באותו מקום
אחד מול השנייה, אוחזים ידיים
זה כל מה שנשאר , הדבר היחידי שקיים
אבודים בחלל
כמו שני כוכבים זעירים
ראינו הכל, ראיתי אותך
לא היינו צריכים שום משקל
אבודים בעולם ובחדר הקטן
נשענים זה על זו
כמו שני ילדים
שמבקשים לשרוד
ולרגע אחד זה הרגיש
כמו לא היינו צריכים שום דבר בעולם
העולם של כולם מת מזמן
שלנו עוד קיים, יש לנו חוף לחזור אליו
בתוך הצלילים, בתוך הצבעים
אחזנו ידיים חזק, נשאר לנו מגע
לרגע שוטטנו לבד בעולם
והוא היה ונשאר, שלנו בלבד
אומנם אני כותב בשיר שאנחנו כמו שני ילדים שמבקשים לשרוד, אבל השיר הוא של ילדים, כמונו.
השיר נכתב בינואר 2014
