מחוף אל חוף

בדמיוני אני נוסע מחוף לחוף

כל יום מתעורר בחדר אחד קטן

מביט על הקירות

אין שם כלום חדש

אורות נעים בעדינות

כמו רקדנים על הבמה

מנסה לשמוע את הצלילים

אולי אצליח לזהות את הלחישה

בדמיוני עכשיו אני חוצה את הגבול

עובר מעיר לעיר

המפה מלאה חצים

אין אהבות שמחכות להיות נאהבות

כל יום מתעורר באותה מיטה

הגוף זז באי נוחות

יש תחושה של לבד

גם כשהמגע הוא חם

עם מעיל וכובע

חול בעיניים

תמונות מסרט רחוק

אני יכול להיות הגיבור

מול השולחן במטבח

שום דבר לא זז

מרגיש את הקיר רועד

לא ממני, רק לחינם

בדמיוני אני נוסע מקצה לקצה

העולם נראה קטן מהחדר הזה

דרך החלון יכול לראות את עצמי יושב

תמיד באותו כיסא, הרגליים לא יכולות לצאת מזה

מסע דמיוני, אני עובר אותו תמיד.

השיר נכתב במרץ 2016

Please follow and like us: