05/12/2024
מזוקן

מזוקן

 

את מפנה את המבט אל החלון

ואני ממהר לכתוב איזה משפט

ככה אנחנו משלימים דקות, סוגרים שעה

בסוף נפגשים ליד הדלת, כמעט בכוונה

 

אני לא יכול לומר לך, שהמילים כבדות מדי

לא מצליח למצוא שום פתח

כל מה שאת יודעת עלי, נכון מדי, ופשוט

לא מצליח למחוק את זה ולשחזר רק את מה שחשוב

 

אצבעות מטיילות על מקלדת, מילים מתבלבלות על שורות

את משקה את העציצים, עוד מעט השמש תצא, והכל יצמח בגינה שלך

מביט בך ושותק, כל מה שאמרתי לך עד היום היה נכון

אף פעם לא מצאתי משהו יותר טוב לזכור

 

יש במרחב פנסים, הם מהבהבים בלי הפסקה

שומע אנשים צורחים, אני לא מבין איך זה תמיד נכנס אלי, לתוך לשירים

מפחד לומר לך שהמילים הופכות כבדות מדי

הכל ברור מאליו, אין לי שום דבר חדש להסביר

 

פעם בשבוע אנחנו יוצאים מהדירה

הולכים לשתות לפני שיהיה מאוחר

את כל כך יפה ואני שביר

אם תלכי מכאן, לא יהיה לי במה להאמין

 

כשאנחנו חוזרים, בדרך כלל נופלים

אין לי מילים חדשות שיסבירו איך זה מרגיש

לא יכול לומר לך שהמילים כבדות מדי והמשפטים ארוכים בלי סיבה

ואת לא שואלת אותי מה קרה, למה אני לא כותב לך יותר

 

 

השיר מתאר סוג של משבר כתיבה. אני כבר לא מסוגל לכתוב כמו פעם, המילים כבדות מדי, לא תמיד מספרות משהו, מפחד לומר לה שזה המצב.

השיר נכתב באוקטובר 2016

Please follow and like us: