מספר
אוסף את הדברים ונעלם
כמו צוללן שמגיע אל הקרקעית וממשיך משם
אין פקודות יום, אין מכתב
לא מנסה לתפוס מקום
ראיתי ציפורים עפות מעל המים
וראיתי עננים נופלים מהשמיים
כמו עלים דקים שאין להם כוח להילחם
אל תבקשי ממני לחזור אל מקומות אותם עזבתי בחושך
בין מכונות החייאה לצינורות דקים
מביט על פני האנשים
מבקש לראות אותם
ואז שולח מבט אל החלון, קצה של בניין במרכז
האיש עם הכובע ישב ליד הקבלה
איש לא הבין מה הוא אמר
לא ניסיתי להבין למה
אל תבקשי ממני הסברים על מראות שגויים
את אומרת עם כוונה ברורה
כל זמן שיהיו לך מילים לכתוב ויהיה לך איך
אתה תמיד תמצא את עצמך
ואני חושב שאני בסך הכל מספר
בכל מקום בו אני נמצא
אני בסך הכל מספר
אוסף את הדברים ונעלם
כמו צוללן בקרקעית הים
בסוף אנחנו מספרים, בכל מקום אליו אנחנו מגיעים אבל אם יש לי דרך לכתוב מחשבות, זה מספיק בשבילי.
השיר נכתב באפריל 2014