מרחפים בחלל
מצלמות
תביטי עלינו
מרחפים בחלל
נוגעים בשמש
שוקעים בעננים עשויים חומר קל
המילים שאנחנו אומרים נשארות שלמות
גם אחרי שאנחנו מניחים אותם במקום
ובסוף כל משפט יש נקודה
אבל תמיד יש המשך, אי אפשר לקחת אותו מאיתנו
לא היה שם איש זקן שאמר לי תתאהב
אך בכל יום שעבר, לא יכולתי לעצור את זה
אז מתקרב ונוגע, מנסה לא לפגוע
ואת תמיד נשארת קרובה בשביל שארגיש אמיתי
תביטי עלינו
מרחפים בחלל
השמיים קטנים
הם מכילים רק טיפות של כוכבים שזורחים מעלינו
נעים כמו ילדים בעולם של מבוגרים
אנחנו יודעים את התשובות גם בלי ספר הוראות
את הקוסמת ואני מחפש מה את מוציאה מהכובע
הקהל לא מבין שהוא צופה במחזה שכמוהו לא היה כאן מעולם
מרחפים, מרחפים בחלל
מעל אורות וסימנים, אותות ומופתים
לא היה כאן איש זקן שאמר לי תתאהב בה
אנחנו היינו כאן קודם, לפני כל המשפטים הגדולים
מביט עלייך ושומר שלא תיעלמי
מביט על עצמי ויודע
את גורמת לי להיות אמיתי
ושנינו מרחפים בחלל, שוקעים בעננים עשויים חומר קל
לפעמים צריך רגעים קטנים בשביל להבחין במי שאנחנו באמת, מי שאנחנו רוצים להיות.
השיר נכתב באוקטובר 2015
