מתנשאת לגבהים
פסלים בגן בארגנטינה
וראיתי אותך מתנשאת לגבהים
עמדתי תחתייך
נגעתי בעלים שנשרו מהשמיים
וכיסו את האדמה הרטובה
אדמת הטרשים
עליה נבנו הקברים הקטנים
ראיתי אותך מושיטה ידיים
מבקשת לאחוז
בחלומות המתפרקים
בשלמות הנגועה בבכי
לא יכולתי להושיט לך יד
בזמן שמנגינות הקינה
התנגנו ברקע
יש מלאכים
שיודעים לכתוב את ההספד שלהם
עוד בטרם מורידים אותם אל הקבר
ורק אנחנו כאן משוטטים
בעלבון מתמשך, בגאווה פשוטה
וראיתי את הרי הגעש מתפרצים ברקע
ואת הכוכבים מתפוצצים
שמעתי את הזעקות
והכרתי את הצרחות
זו היית את
שבכתה בחדרים קטנים כל הלילה
שקולה הפך צרוד ברגע
שאיש לא יכול היה להביט בעיניה
עמדתי תחתייך, כשהתנשאת לגבהים
ונגעתי בענפים השבורים
זו אהבה נטולת אינטרסים
אבל אין בה שום אמת או כבוד
זו תפילה שאי אפשר להקשיב לה
זה השיר שאי אפשר לשיר אותו
אני עומד ברקע כמו צל
ומחכה שמשהו יקרה
עוד מעט יעברו כאן הנוסעים האחרונים
הם יביטו בפנינו וישתקו
הזכוכית מהמבט שלהם, תישבר
אני כבר מוכן להתגונן
אני מכיר את המקלטים
זרעתי את שדות המוקשים
עכשיו זה אנחנו מדממים כאן בלי הפסקה
זו את שמתנשאת אל גובה התפילה
זו את שמפוררת את זרעי הכאב
אני לא יכול להיות מישהו אחר
אל תבקשי ממני את הדם
אל תנסי לקחת אותי
אל המסילות, לעולם לא אחזור לשם
לעולם לא אהיה שוב כבול
את רוצה אותי בחלומות, את רוצה אותי בדמיון
בזמן שהמציאות נעתקת ממקומה,
ולא משאירה לנו ספק קל
אני מוכן עכשיו לוותר
אני מוכן עכשיו לוותר
את מתנשאת לגבהים, אני עומד תחתייך
ואת מבקשת לאחוז בכל , ואני מתחתייך, מחפש להגיע אלייך. השיר נכתב בדצמבר 2013
