נעלמים
בדרך למנהרה
ילדים עוברים במעבר
אוחזים לא אוחזים ידיים
ושתי אימהות זו אחרי זו
הולכות בשקט אחריהם
את זורקת מבט על העיתון
ומיד עוצמת עיניים
אולי המציאות תיעלם לך בינתיים
בזמן שאנשים עולים ויורדים
תביטי על השדות
נעלמים במרחב
יחד עם כל החלומות שחלמת
החקלאים עזבו הכל ונשכחו בביתם
אנחנו נעלמים במנהרות
כשנצא השמש שוב תסנוור אותנו
וזו שיושבת מולנו, תמשיך לכתוב הודעות על הצג
לא מבין אף מילה אבל את יודעת לקרוא את המבט
כבר ניהלנו מיליון פעם את אותה שיחה
אז עכשיו אנחנו שותקים
בינינו שום דבר לא יכול לצאת אמיתי
אז לעתים נכנעים
על השולחן בבית לא השארנו מכתב
הילדים שראינו קודם נעלמו
האימהות מדברות ביניהן
תביטי על השדות, נעלמים במרחב
ואנחנו נעלמים במנהרות
כשנצא השמש תסנוור אותנו שוב
זו שיושבת מולנו כבר נרדמה
את מבינה על מה היא חולמת, אני לא יודע שום דבר
תמונה קצרה מנסיעה קצרה.
השיר נכתב באוגוסט 2014
