סיפור גדול, תקווה קטנה
פירות בכוס
כשהילדים הלכו לישון והיה לנו זמן לנער את עצמנו
ישבנו על הספה, רקמנו חלומות
וכשההורים התקשרו אלינו,
היו לנו תשובות מוכנות לכל
מדי פעם לגמנו מהמים, ואז שתקנו בקולי קולות
את אמרת, תביט זה לא שלנו, ומה אם לעולם לא יהיה
הבטחתי לך שיהיה בסדר, ובפנים פחדתי שאני משקר
קירות לבנים נשטפו בפנים שלא הכרנו, דמויות שלא ידענו איך לגעת בהן
יש הרבה, יש הרבה בינינו
דברים שאנחנו לא יודעים לשמור
ובינתיים, ככה בשקט כשבחוץ קר,
אז בפנים אנחנו יודעים שעוד מעט תתחיל סערה
ישבנו על הספה ורקמנו חלומות
מצאנו את הדלת לילדים שבתוכנו
הנה הם באים, באים אלינו, לקחת אותנו אליהם
את אומרת, תביט עלינו עכשיו, אנחנו לא שונים באמת ממה שהיינו
אני אומר לך, אל תדאגי השתנינו,
אנחנו כבר לא מביטים בזעם על הפרטים הקטנים
מבטיח לך שיהיה בסדר ומפחד, שאני משקר לך בלי להסס
את לא יודעת כמה זה מפחיד אותי, להישאר רחוק בזמן שאת קרובה
לראות את הילדים באים אלינו, ונעלמים אז בחשכה
כשההורים מתקשרים יש לנו תשובות מוכנות להכל
אנחנו רוקמים חלומות בשקט
ומוותרים למציאות כשאין לנו ברירות
עיניים נוצצות מביטות אלינו
לפעמים אני מפחד שזה כל מה שנותר
סיפור גדול, תקווה קטנה, משהו עוד עלול להיקרע
יושבים על הספה
רוקמים חלומות כאילו אין מחר, עוד רגע הוא בא
יש לנו סיפור גדול, תקווה קטנה, הכל יתחבר בסופו של דבר.
השיר נכתב בנובמבר 2017.
