סלעים
קשקוש
הסלעים של ילדותי מתפוררים
זיכרון לא ידביק ולא יציל אותם
אני נוגע בפירורים
יום אחד אהיה כמוהם
גם אותי הרוח תעיף בזמן
המילים שנכתבו על הסלעים
נמחקו במהלך הזמן
שאריות של חיים נותרו
אם אאסוף אותן
מה אקח מהן איתי למסע
זוכר תמונות ברורות
נדנדות, מגרשי משחקים, ילדים
כולם דהו בזמן
זה כמו מסע
בלי מפה או שלטים
הסלעים של ילדותי מתפוררים
זיכרון לא ידביק ולא יציל אותם
מחברות עולות באש
גם תמונותיי
רק אני עומד כאן שלם
מחבר שירים, יום ביומו
משפטים לא עומדים בזכות עצמם
אהבתי להיזכר
שנאתי להתגעגע
זו המהות של זמן חולף
מחבר עכשיו נקודות
תחושות קיומיות בשפת ילדותי
כל מסע הוא דרך
אני צועד בה בלי מפה או שלטים
אוסף פירורים אחרונים מסלעי ילדותי
עם הזמן הסלעים של ילדותי מתפוררים, הכל נשרף, ואני נשאר לבד. השיר נכתב בספטמבר 2013
Please follow and like us:
