עריסה של מבוגרים
ציור של איש מבוגר
אחרי שכיבינו את האור, הלכנו לישון
שני ילדים בעריסה של מבוגרים
בחוץ, חום של אוגוסט, רוחות של מלחמה
בפנים, היינו צריכים לומר את האמת, היינו צריכים לומר אותה בקול חד
לא היו תמונות מפוזרות בלי הבחנה על השולחן
לא היתה שם כוסית של וויסקי
ריח הזמן המנותק לא חדר עמוק לתוכנו
מהמקום בו אנחנו ישבנו גיבורים עפים רק בסתיו
שכבנו חצי ערומים
שני ילדים בעריסה של מבוגרים
סרט בלי תנועה
היו שם רק זיכרונות וגעגועים, אותות ומופתים
בחשכה הגדולה משהו בטח קורה
לא היינו חייבים להישאר קרובים בשביל להינצל
בחוץ, חום של אוגוסט, רוחות של מלחמה
היינו צריכים לומר את האמת, את כולה ובבת אחת
נאחזים זה בזו
אחרונים שעוד מאמינים שכל הטוב מגיע להם
אחרונים שעוד בטוחים ששום דבר רע לא יגע בהם
כאן כל הגיבורים עפים בסתיו, עפים הרחק
זיכרונות וגעגועים, אותות ומופתים
משהו קורה בלי להרגיש מתחת לורידים
מתחממים ומתקררים
שני ילדים בעריסה של מבוגרים
כמו מבוגרים בעריסה, אנחנו ננעלים, אולי היינו צריכים לצאת החוצה בלי לפחד משום דבר.
השיר נכתב בספטמבר 2015
