פליט
איש על ספסל
דמיינתי אותנו יושבים במרפסת
רגע לפני שעזבנו
נכנסת בפתאומיות ואמרת זה הזמן
לקחנו את הדברים שלנו והלכנו
מונית, נהג לא מגולח, ארבעה אנשים דחוסים מאחור
נוסעים אל הקצה של העיר
דמיינתי מבוגרים וילדים סוחבים על הגב תיקים גדולים
ברוח זה מרגיש כמעט אמיתי
שתקתי כל הדרך
הבטחת שיהיה לנו טוב
הנהג לא שאל, לא סיפרנו
הוא נסע מהר בשביל שנספיק, אולי בשביל שיוכל לחזור בזמן
ליד התחנה נפרדנו
דמיינתי אותך אומר שעוד ניפגש כשזה יהיה אפשרי
לא אמרת מתי, לא שאלתי אם זה אתה מאמין לזה
אנשים מיהרו, דמיינתי את העיניים שלך מביטות בנו בפעם האחרונה
היו הרבה צעקות
נדמה לי ששמעתי בכי של ילדים
מישהו דחף אותי לעלות מהר, לתפוס מקום
עוד לפני שהספקתי לסובב את הראש, נסענו משם במהירות
דמיינתי אותנו נפגשים בבית קפה
אתה גבר יפה ואני מישהו אחר
המלצרית שואלת מה נשתה
אתה עונה במבטא כבד, מה שתמיד היינו שותים
התמונות מהמלחמה והמחשבות, שום דבר לא שונה
השיר נכתב במרץ 2022
