פריז בפינה
ספרים במדפים
בין מבט על מפעלים ישנים שלא נכנסתי בשעריהם
לבנייני רבי קומות, שלא עליתי בקומותיהם
ראיתי אותך בחטף
מוכרת לרגע אחד, זרה בכל השאר
אירופאית בלבנט, איך הגעת לכאן?
מעיל ארוך, מגפיים חומות, צעיף דק מכסה את הצוואר
הידיים מחזיקות ספר בעטיפה דקה
לא הרמת את המבט לגלות
מי זה שמביט עלייך
מי מחפש את מבטך
אירופאית בלבנט
גם את חושבת שפריז היא בפינה
אני רציתי לומר לך הרבה
אל תקשיבי לחדשות
הן יעשו לך רע
אל תאמיני למה שאומרים לך כאן
אירופאית בלבנט
גם את חושבת שפריז היא בפינה
אבל בתחנה הבאה יציעו לך כותרות מדממות
מזון זול ביוקר, מהירות בלתי נתפסת וחסרת בושה
ואת עמוק בספר
לומדת מסתורין מגיבור ברומן רוסי
עוקבת אחרי אהובתו הנעלמת ממנו לזיכרונות
וכאן, את לא מרימה את מבטך בשביל לגלות
מי מביט עלייך מהצד
מחכה לתגובה, אולי תזוזה קלה
אירופאית בלבנט
את בטח חושבת שפריז היא בפינה
את הרי רק אוספת חלומות
מנסיעות קצרות בין תחנות
בדרך חזרה אל הבית , שם בכפר הקטן
לפני שאת מתחילה לכתוב את הסיפור
ואני אחזור הביתה כל ערב
אל גיבורים מתים, דמויות חיות
משהו לא מובן
פורקן שלא נגמר , געגוע לסיפור זר
אירופאית בלבנט
חושבת שפריז היא בפינה
בתחנה הבאה לא רחוק מכאן
יש גבול שלא ניתן לחצות , אירופאית בלבנט
כל בוקר ברכבת, יש בחורה, לבושה מעיל ארוך, מגפיים, עם צעיף סביב צווארה, שקועה בספר, חושבת שכאן זה פריז.
השיר נכתב בינואר 2014
