04/04/2025
עיר באופק

עיר באופק

 

בחשכה המוחלטת

זרקת את הבגדים על המיטה

ברקע התנגן צליל לא מוכר

אם היינו יכולים, היינו צוללים לתוכו

ים נטול מעמקים

 

בשקט כיסינו עיניים

אולי למדנו את הזמן בינתיים

בשקט אחזנו ידיים

עד שלא יכולנו להרגיש דבר

זו בדידות נטולת מרחק

 

פתאום התקרבת אלי

בצעדים קטנים

הנחת את ידך על פניי

לא רצית לראות הבעות

לא ביקשתי ממך קסמים והזיות

 

שימי לב, איך החדר מתמלא עננים

כאן גשמים לא יורדים במקרה

אין כאן מחסומים לפרוץ

מגע ארוך וכאב בלתי נשכח

זה שיגעון נטול זמן

 

התחלנו לנוע בתנועה איטית

לכאב שלנו יש מחיר

הוא מתפזר מעלינו כמו אבק

אין לנו מחסה, אין כאן חדרים סודיים

אנחנו יכולים לעמוד במרכז, אך מסביב הכל יקרוס

 

בחשכה המוחלטת

זרקת את הבגדים על הרצפה

לא דמיינו דבר, לא השלנו את עצמנו מה מותר ומה אסור

צלילים עמוקים התנגנו ברקע

פתאום היינו במקום נטול אוויר

 

 

בלי שום דבר אנחנו עוד מנסים, יש לנו הכל ואנחנו לא מרגישים.

השיר נכתב ביוני 2016

Please follow and like us: