צלליות
צל על סלע
לא נשארו יותר צלליות על הקיר
הפנסים הגדולים שהאירו את החדרים, נשברו מזמן
אבן אחת מתגלגלת על השביל
אנחנו עומדים בצד עם מגפיים שחורים ומשקפי שמש כהים
ניסיתי לאחוז ביד שלך
את התעקשת להביט אל השמש
לא יכולתי להבין, מה אנחנו אמורים להרגיש
מול מטח כל כך כבד של זיכרונות יבשים
אין כאן כלבים שמתרוצצים חופשי
אין ספרים במרפסת
כל הצמחים שטיפלת בהם נבלו
לא זוכר אם אהבנו פעם ככה או שזה מקרי
ניסיתי לאחוז ביד שלך
את התעקשת ללכת אל הצד השני
הבטתי בך כמו שמביטים על כתובת ישנה
לא יכולתי להבין מה אנחנו אמורים להרגיש
הכל כמעט נכון, כמעט אמיתי
זה כמעט שם אבל זה רחוק מדי
לא מצליח להבין, איך זה נוגע ואז זה מתפורר
תספרי לי פעם מה אני אמור לעשות עם זה
אין צלליות על הקיר יותר
הפנסים השבורים לא מאירים את החדר
את הולכת ואני נשאר
זה תמיד הסדר, זה תמיד מה שקיים
ואולי אנחנו רק צלליות לא מעבר לזה.
השיר נכתב בדצמבר 2015
