קמים ועוזבים
אנשים לוקחים את הדברים שלהם ועוזבים
נחילים של חיים
שאי אפשר להגדיר
עוברים ממקום למקום
יש געגוע
לזיכרון בלתי תלוי
אשר כמו נשבה בפנים
מפחד לצאת, מפחד להיחשף
אנשים עוברים ממקום למקום
בשבילים צרים
עשן הסיגריות משקר
והדם הוא אמיתי
ומי שנעל אותם פעם
היום אוחז במפתח שבור
שוטף את פניו
במים עכורים
יש געגוע
לזיכרון בלתי תלוי
ויש כאן תחושה
של דמיון שהשתלט את הסיפור
אנשים קמים ועוזבים
הרחובות נשארים דומים
מישהו בסוף יכתוב על זה ספר
מישהו יקרע את המסיכה של ההיסטוריה
הרבה לפני תנועת הפליטות הנוכחית, לא זיהיתי דבר, לא ניבאתי כלום, זה פשוט קרה.
השיר נכתב במרץ 2016
Please follow and like us: