רצחת אותה לאט
שדרת עצים
לאט אתה רוצח אותה
נותן לשנים לחלוף ממנה
עכשיו, היא לא יכולה לראות את הנקודה
ממנה היא התחילה
מביטה סביב
לא יכולה להאמין שיש אגדות
על הקיר
התמונות נראות שונות
אתה תעמוד, ולא תבין על מה המהומה
גם הנפש, היא חלק מהגוף
אם תיגע בה חזק, היא תיפול לך מהיד
תישבר
עכשיו לך תסביר
שרצית פעם לדעת לאהוב
אחרי שרצחת אותה לאט,
הכל זז מהר
היא רצתה לגעת, שלא תפחד
היא רצתה לאהוב, כמו שלימדו אותה שהיתה קטנה
עכשיו הנקודה הזאת
נראית של מישהו אחר
במקום אחר, בוודאי
סופרים את הפנסים הנוצצים
יום אחד אתה עוד תבין
שהשנים שחלפו היו לחינם
אחרי שרצחת אותה
לא נשאר ממנה דבר שיאמין
היא יכולה לחלוף במקרה
אתה תביט מהצד
איך החיים שלה יפים
גם שאתה לוקח ממנה את הדברים האחרונים
ואתה נשאר מאחור
לראות איך הקירות סוגרים את המרחב האחרון
רצחת אותה לאט
בלי להקיז דם
גם בשתיקה ובדמעות
יש סיפור שלא סופר
והיא, לעת זיקנה
תחפש נחמה במקומות
שלא קיימים לעולם
יש אהבות שעולות הרבה
ויש כאלה שנעלמות, ברגע שזה קורה
אני אמשיך להביט
כאילו מדובר בסרט זר
שפה לא ברורה, משחק אחר
בסוף הכול יחלוף מעצמו
ואתה לא תרגיש שזה קרה
והיא, תדע
שרצחת אותה לאט
זה הנפש שנרצחה, אבל אתה רצחת אותה.
השיר נכתב ביוני 2015
