רקמה עדינה

רקמה עדינה של מחשבות

מפרה עכשיו את מסלול הזמן

פתאום עולים זיכרונות

מתי הן נוצרו, מי זוכר

הדלתות נפתחות

הכאב שוב עומד בעיניים

הפעם אפשר להתגבר

זה לא הזמן לכבות את האור

ופתאום התחושה

משננה את המוזיקה שנשמעת ברקע

הפחד מבריחה

משתק את הצורך לקום וללכת

אולי זה אמיתי

אולי זה רק עוד וידוי

יש שם סימנים

של ילד קטן לא מובן

רוצה לקום ולעזוב

בלי לחשוש מהצעד

עכשיו

יש סימנים של קרב בעיניים

ואולי שוב בקצה

יש כאב לא מובן

ואולי פתאום

הכל מתרחש מחדש

יש צורך לקום וללכת

אבל הרגליים לא מוכנות

שוב לעזוב

בלי להשאיר עוד סיכוי

כמה סיכויים עוד נשארו

ההימור מעולם לא מושלם

שוב מפחד

בלי לדעת בשביל מה

רקמה עדינה, כזו שיכולה להיקרע, מפרידה בין הטוב לרע.

השיר נכתב באוגוסט 2016

Please follow and like us: